החלטה בתיק בפ"מ 3887-12-12

החלטה זו ניתנת באחור של מספר שעות בשל תקלת מחשוב במערכת נט המשפט.

בפני בקשה לביטול איסור שימוש אשר ניתנה ביחס לרכב השייך למבקשת לאחר שאדם אחר מטעמה נהג ברכב ונמצא נוהג בו כאשר הוא שיכור לכאורה.

במהלך טיעוניו העלה ב"כ המבקשת (הבעלים הרשום של הרכב) טענה לפיה החברה אינה יכולה לייצר פיקוח אפקטיבי כלפי הנהג מעבר להחתמתו על חוזה ההעסקה במסגרתו התחייב הוא שלא לבצע עבירות תנועה.

עוד נטען כי המדובר בעובד חדש שטרם קיבל משכורת מהחברה ולכן אין זה הגון כי המבקשת תישא בהוצאות הנגרמות כתוצאה מתפיסת הרכב.

המדינה בתגובתה התנגדה לבקשה וטענה בהישען על רע"פ 1286/11 אמברם נגד מדינת ישראל כי המבקשת אינה עומדת בתנאים שנקבעו בחוק להשבת הרכב.

דיון והכרעה -

בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב נשענת על הוראות החוק בסעיף 57 ב של פקודת התעבורה, תשכ"א-1961.

בהתאם להוראות החוק תתקבל הבקשה אם יעמוד המבקש בתנאים שנקבעו בסעיף 57 ב (ב) או (ג) של החוק.

סעיף ההגנה הראשון מתייחס לסיטואציה בה הרכב נלקח ללא ידיעתו וללא הסכמתו של הבעלים.

ההגנה השנייה תחול אם הנהג פעל בניגוד להוראות הבעלים ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

הגנה שלישית מצויה בסעיף קטן (ג) ובה הגנת סל לנסיבות מיוחדות במסגרתם רשאי לשקול בית המשפט את הזיקה שבין הבעלים לנהג.

בית המשפט העליון ברע"פ 1286/11 אמברם נגד מדינת ישראל קבע לאחרונה מה הפרשנות הראויה שיש לתת להגנות הנ"ל ובמיוחד בסיטואציה בה נמסר רכב לאדם אחר כאשר המוסר אינו חלק מהנסיעה המבוצעת עם הרכב ונוצר נתק פיזי בין מוסר הרכב לנהג בו בפועל.

בית המשפט קבע כי תפיסת הרכב המצוי בבעלות מי שלא נהג בו נתמכת בהגיון ובצדק שכן אותו אדם נפגע כתוצאה ממחדלו למנוע את התרחשות העבירה.

אין המדובר בענישתו של מי שלא חטא בדבר, שכן עצם המחדל לעשות כל שביכולת הבעלים כדי למנוע את העבירה, מצדיק את תפיסת הרכב.

בית המשפט העליון קבע כי על הבעלים לנקוט בפעולות פוזיטיביות כדי למנוע את העבירה ולא די באזהרה של הנהג.   (במקרה של מסירת רכב ע"י הורה לילדו, חויב  ההורה לוודא קיומו של נהג מלווה/תורן אשר ינהג בלתי שיכור במקרה הצורך).

גישתו של בית המשפט העליון, אם כן, היא כי רף הדרישות מהבעלים להראות כי אכן עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה הורם, וכדי לחסות בצל ההגנה, לא די יהיה באמירה כללית לנהג כי עליו להימנע מעבירות ותידרש הוכחה של פעולה פוזיטיבית אשר תוכיח את התקיימות ההגנה.

ומן הכלל אל הפרט -

במקרה שבפני המדובר בנהג שצורף לעבוד בברה המבקשת שבועות ספורים לפני ביצוע העבירה.

ב"כ המדינה הראה בטיעוניו כי המדובר בנהג בעל רקע תעבורתי מכביד מאד ועובדה היא כי נתון זה (שככל הנראה לא נבדק ע"י המבקשת) לא הפריע למבקשת למסור לו רכב לנהיגה מטעמה.